on Apr 7th, 2009הטרדה פיזית באוניברסיטה? יש חיה כזאת
ד”ר יונתן גושן מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב הוא בריון שמרשה לעצמו להיטפל למטרות קלות. המעמד הרעוע שלי באוניברסיטת תל אביב ובחוג לפסיכולוגיה, בשילוב עם המשבר הקשה שהייתי נתון לו עקב התלאות שעברתי, הפך אותי למטרה קלה עבורו. הוא נהג לשתק לי את הידיים במסדרונות ולא לאפשר לי לזוז. כביכול הוא עשה זאת בצחוק אך למעשה זה נעשה בצורה משפילה ולעיני אנשים אחרים. מפאת מעמדו הבכיר, וגילו המבוגר ממני בלמעלה מעשר שנים, לא הרגשתי שזה לגיטימי שאני אפעיל כוח בחזרה. זה לא היה מוטל בספק שאני לא מרגיש בנוח עם ההתנהגות שלו, אבל זה לא הפריע לו להתמיד בכך. מערכת היחסים שלו איתי התאפיינה בניסיון להגביל את ההתקדמות שלי. בספריה הוא היה נוהג לומר לי שזה לא בסדר שיש לי גישה לספריה מפני שזה מפר את העליונות שלו על פני. זה נאמר כביכול בצחוק, אך למעשה לא היה דבר רציני מזה מבחינתו.
אני והוא עבדנו על פרויקט מחקרי משותף והוא ניצל זאת כדי להתייחס אלי בצורה משפילה. למשל, כאשר היה צורך לדבר בעניין הפרויקט והייתי מתקשר אליו (לעיתים רחוקות בלבד), הוא נהג לנתק את הטלפון כאשר שמע את קולי, זאת למרות שהוא לא הביע חוסר עניין בפרויקט קודם לכן. הודעות מייל הקשורות לפרויקט המשותף זכו להתעלמות בוטה מצידו. בעקבות כך הודעתי לו שעליו לבחור אם להמשיך בפרויקט ולשתף פעולה, או לוותר על חלקו בפרויקט. לאחר שבחר להתעלם גם מבקשה זו, התלוננתי עליו לראש החוג לפסיכולוגיה דאז, פרופסור עמירם רביב. פרופסור רביב בירר את הנושא עם ד”ר גושן ובעקבות הבירור טען שאין לו הרבה מה לעשות בעניין ושהם מחזיקים את ד”ר גושן למרות דפוסי ההתנהגות האלו כיוון שהוא חוקר טוב בתחומו. בכך נתן פרופסור רביב הכשר, הלכה למעשה, להמשך התנהגותו האלימה של ד”ר גושן.
לאחר התלונה, ד”ר גושן לא שינה את יחסו כלל וכלל. הפרויקט המשותף בו השקעתי עבודה משמעותית, הופסק בשל התנהלותו ומבלי שיואיל לוותר על חלקו בו. העבודה שהשקעתי בפרויקט ירדה לטמיון יחד עם הפרויקט כולו. השיא הגיע כאשר הגעתי לקפיטריה ערב אחד כדי לקנות לעצמי קפה. עמדתי מול הדלפק כאשר לפתע אני חש מכה אדירה בגבי שעשתה רעש גדול וגרמה לי לעוף כמעט אל מעבר לדלפק. כאשר התעשתי ראיתי את פרצופו של ד”ר גושן מביט בי, וראיתי את האנשים סביב המומים ולא מאמינים למראה עיניהם. האחראי על המסעדה אמר לד”ר גושן שיש לו משהו לא בסדר בראש. מסתבר שד”ר גושן טעה לחשוב שראיתי אותו ובחרתי להתעלם ממנו והחליט שזאת הדרך להסב את תשומת ליבי לנוכחותו.
כאשר אתה נמצא בתוך מערכת ואתה מטרה להתנהגויות כאלו, אתה חש מושפל ותלוש. קשה לך להתקדם כי אתה נוכח לדעת שהיחס אליך אינו ענייני ואתה מרגיש כלי שרת לצרכים אפלים של אנשים שזוכים לגיבוי מלא מצד המערכת ללא קשר למעשיהם. יחס כזה לא מופיע במבודד, אלא הוא חלק ממארג היחסים שלך עם אנשים בסביבת העבודה שלך. יחס כזה גורם לך לשאול את עצמך מה אתה בעצם עושה שם בכלל. בסופו של דבר המקרים מצטרפים זה לזה ואתה מוצא את עצמך עם נזק נפשי רציני וללא קריירה.