on Apr 15th, 2009הרקטור
בקיץ 2003 שלחתי מכתב תלונה לרקטור אוניברסיטת תל אביב דאז, פרופסור שמעון ינקלביץ, בו אני מתאר חלק מהדברים שנעשו נגדי מאז שהתחלתי ללמוד באוניברסיטת תל אביב. ציינתי במכתב שאני מנסה לקצר בדבריי ושיש דברים אותם אני לא מזכיר בשלב זה. פרופסור ינקלביץ השיב במכתב ברוטאלי בו הוא מודיע לי שבעקבות תלונתי הוא בדק את הדברים ומצא שאין כל בסיס לטענותיי ושהוא רואה את המכתב בחומרה וכעילה לתביעת דיבה נגדי.
האם עלה בדעתו של פרופסור ינקלביץ שאולי רצוי שהוא או שליחיו “הבודקים”, יפנו אלי כדי לברר את הנושא מולי, לפני שהוא חורץ לשון ומשמיע איומים נגדי? אולי כפיזיקאי הוא הספיק גם לבדוק את כל התרחישים האפשריים אותם חסכתי ממנו במכתבי ולשלול את כולם אחד לאחד?! שאם לא כן, לא ברור כיצד ממכתב ראשוני המעלה במוצהר תיאור חלקי של תלונה, הצליח הנ”ל לשלול את התלונה כולה, להגיע למסקנה שאין כל בסיס לטענותיי, ולאיים עלי בתביעה, כל זאת כאשר הדברים נבדקים רק מול הגורמים עליהם התלוננתי ולא מולי.*
ובכן, איומיו של פרופסור ינקלביץ אינם באמת מפחידים אותי. אחרי הכול הוא זה שמעל בתפקידו. כל הטענות שלי על דברים שנעשו נגדי באוניברסיטת תל אביב מתנקזות בסופו של דבר אליו. הוא נושא התפקיד הבכיר ביותר אליו התלוננתי והוא בחר לתת גיבוי עיוור לגורמים שפעלו נגדי. לכן הוא אחראי למעשיהם של אותם גורמים ולנזק שנגרם לי בעקבות מעשיהם, לא פחות, ואולי אף יותר, מכפי שהם אחראים.
* השיחה היחידה שהייתה עשויה להיות רלוונטית, התקיימה עם ראש החוג דאז, פרופסור עמירם רביב וקדמה להגשת מכתב התלונה לרקטור. בשיחה זו פרופסור רביב סירב בתוקף לבקשתי להראות לו חומר כתוב הקשור לטענותיי ורק פטר את עצמו באמירה הכללית שלאמת יש צדדים רבים. אחת הסיבות לכך שנאלצתי להגיש את מכתב התלונה לרקטור היא אזלת ידו של רביב בטיפול בטענותיי והניסיון שלו לטייח את הנושא בלי לבדוק אותו לעומקו. אם ינקלביץ מסתמך על השיחה המגוחכת הזאת ומגיע ממנה לתגובה אטומה וברוטאלית מהסוג בה נקט, הרי שהוא בריון חסר תקנה, שומר סף למגדל שן הבנוי על יסודות של שחיתות.